ביה"ד לעבודה הכיר בליקוי בשמיעה של מרכיב דלתות כפגיעה בעבודה

התובע מבקש להכיר בפגיעה בשמיעה באוזניו כ"מחלת מקצוע" או כ"מיקרוטראומה" שנגרמה, לטענתו, כתוצאה מתנאי עבודתו.  תביעתו נדחתה, בהתאם להחלטת הנתבע מיום 13.3.07, ומשכך הוגשה התביעה הנוכחית.

בהחלטת בית הדין מיום 30.12.08, נקבעו העובדות הבאות:

א.        התובע, עוסק החל משנת 1981 בהרכבת דלתות פלדה, כאשר במסגרת עבודתו הוא משתמש גם בכלי עבודה כמו מברגה חשמלית, מקדחה חשמלית, פטישון, חציבה, מסור דיסק ואקדח ירי.

ב.         אין מחלוקת על כך שכלי עבודתו בהם משתמש התובע יכולים להפיק רעש ברמה של עד 90 דציבל.

ג.         התובע מבצע בין שניים לשלוש התקנות של דלתות פלדה ביום. בנוסף לכך התובע מבצע עבודות נוספות באותו יום, כגון פריצת דלתות.

ד.         התובע השתמש באוזניות, מידי פעם.

ביה"ד מינה יועץ רפואי, ד"ר ראובן בן טובים, אשר קבע בחוות דעתו מיום 1.3.09, כי התובע סובל מ"פגיעה שמיעתית דו צדית וסנסורית הממוקדת רובה ככולה בתחום תדרי HZ   4000 - HZ 6000, והשכיחה ( ובין היתר) לנזקי שמיעה תולדת רעש, וזאת ומהעדר גורמי סיכון אחרים ו/או נוספים". עוד קבע המומחה בחוות דעתו כי הגם שהנזק ממנו סובל התובע באוזניו אינו בגדר "מחלת מקצוע" כהגדרתה בחוק, הרי שהפגימה באוזניו הינה "תוצאה של אירועים זעירים" (מיקרוטראומות חוזרות) וכי קיים "קשר סיבתי בין הפגימה השמיעתית הממוקדת הנ"ל ובין תנאי עבודתו של התובע". המומחה השיב בחיוב לשאלה האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות זעירות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה הוא סובל, ההיתה כל פגיעה בעלת אופי בלתי הפיך כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים.  לבסוף, השיב המומחה כי תנאי עבודתו של התובע היו הגורם המשפיע הקרדינלי להתהוות הפגימה השמיעתית באוזניו.

חוות דעתו של היועץ הרפואי היא סבירה, הגיונית,  מנומקת ומפורטת. אין סיבה מוצדקת לשלול אותה, והלכה פסוקה היא, כי בדרך כלל ביה"ד ייאמץ את דעתו של בעל המיומנות הרפואית שמונה על ידו להכריע בשאלות, שהכרעה בהן דורשת מיומנות רפואית. כך הוא גם במקרה דנן.

סוף דבר:

התביעה מתקבלת באופן שביה"ד  מצהיר כי ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע הינו בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק, וזאת מכוח עילת ה"מיקרוטראומה". את מידת הנזק שנגרם לשמיעתו של התובע כתוצאה מתנאי עבודתו, אין ביה"ד נדרש לקבוע בהליך הנוכחי, והדבר מסור ל"ועדה רפואית" מתאימה.

הנתבע יישא בהוצאות ההליך הנוכחי וישלם לתובע סך של 1,500 ש"ח בצירוף מע"מ, כשכ"ט עו"ד.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום כ"ח באב, תשס"ט (18 באוגוסט 2009) בהעדר הצדדים.

ק/ רחל רוזה